יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

מונולוגים: ג'ני קונדרשיחין : )

המונולוג של למך:

עוד פעם צחקו על תנועותי המגושמות. כבר התרגלתי לזה שאני זה שתמיד צוחקים עליו. אבל הפעם זה עבר כל גבול!
זלמן התורכי, ביקש ממני לסחוב שלוש חביות לעין זיתים. וכך עשיתי. ללכת במורד ההר ולדאוג שאף חבית לא תתגלגל אל התהום הייתה משימה מאוד קשה, במיוחד בחום הישראלי. אך עמדתי בה.
כאשר הגעתי לעין זיתים שמעתי את קול צחוקם של הפלאחים ושל זלמן התורכי.
בהתחלה התעלמתי, ורק נדרתי בליבי שהפעם אבקש תשלום גבוה יותר. אולי אפילו שני שליקים. אבל אז זלמן התורכי אמר שהוא מוכן לשלם לי שליק אחד. רק שליק אחד! בשנייה הזאת נדלק לי הפיוז. אמרתי לו שאם הוא לא מתכוון לשלם לי שני שליקים אחזיר את החביות אל צפת.
כמובן זלמן חשב שאני מתלוצץ וצחק עלי. אבל אני לא התלוצצתי ומיד התחלתי לגלגל את החביות חזרה אל צפת.
העלייה הייתה פי כמה יותר קשה מהירידה והיא לקחה גם יותר זמן. ההליכה בחום במעלה ההר וסחיבת משקל לא קטן, הייתה סיוט. בדרך החלטתי שהפעם לא אשתוק. הפעם כל צפת תשמע איך זלמן התעלל בי!

המונולוג של זלמן:

למך? למך עומד בפתח דלתי?
אלוהים אדירים, הוא הולך להרוג אותי.
אולי אם אנסה להסביר לו את נקודת מבטי על אותה תקרית הוא יבין ויסלח? נקווה שכן.
איך ברגע שפתחתי את פי, התחלתי להרגיש מחנק וליבי התחיל להאיט את קצב פעמותיו.
ואני, כל מה שאני חושב, הוא סליחה.

המונולוגים :)


המונולוג של למך :
"ודווקא אותם ימים קרה לו אותו מעשה עם למך הסבל, שהסעיר את דעת הקהל בעיר ונסתיים בכי רע."
זאת הייתה תקופה די מעניין ולמדתי הרבה על אנשים. לצערי הרב לא בכל האנשים בעולם אפשר לבטוח באנשים וחבל שהייתי צריך ללמוד את זה בדרך הקשה. אבל יותר טוב שאלמד את זה עכשיו מאשר יותר מאוחר. לדעתי עם זלמן לא הייה צוחק עלי אז לא הייתי מספר שום דבר רע עליו לאנשי צפת , המוניטין שלו היה יותר גבוה , לא היו לו חרדות והוא לא היה מקבל התקף לב. אני מקווה שלא אני גרמתי לו את זה כי עם אני אז אני נורא מצטער.

המונולוג של זלמן: (לפני מותו ולפני תגובת אנשי צפת).
לא הייתי צריך לצחוק על למך. "ואמנם קשה היה לא לצחוק למראה תנועותיו הדוביות הכבדות של למך, שהתעסק בחרדות קודש ממש עם על חבית וחבית" .מעניין איך הוא הרגיש? אני מנחש שהוא לא הרגיש הכי טוב שיכול להרגיש אדם. אבל אני לא התכוונתי ממש לצחוק עליו זה פשוט יצא משליטה . אני מקווה שהוא בסדר. מחר אלך לבדוק מה שלומו ועם הוא כועס. או שלא , אני מפחד, לא אני חושב שאני לא אלך. כן זהו הוא הסתדר , אני לא אלך כי הוא בסדר גמור.

העבודה של רושל מונולוגים של למך וזלמן

מונולוג של למך

איזה יום קשה עבר עליי היום אני בחיים לא ישכח את היום הזה.
איך שאני בכול כוחי העברתי חביות והזלמן הזה צחק עליי עם הפלחים אבל למה בגלל שאני מכוער ומפחיד מה אני עשיתי להם מה לי אין לב אני פשוט שונא את הזלמן הזה אני עושה בשבילו הכול כל מה שהוא רוצה והוא מיתיחס עלי ככה על מה.
ועוד אחריי שכולם צוחקים עליי הוא לא מפסיק וממשיך עוד לצחוק עליי נכון שאחריי הכול הוא רצה להביא לי הרבה כסף אבל אני לא לקחתי כי אני בן אדם ישר אני לא עשיתי את עבודתי אז לא מגיע לי.
אני מכבד את זלמן מאוד אבל מה שהוא עשה לי היום בחום הזה אני לא ישכח לעולם כמה קשה זה היה ועוד הוא צוחק עליי ולועג לי אבל לא משנה אני בחור גדול אני יצליח להיסתדר עם זה אבל הוא עוד ישלם על זה המצפון שלו לא יהיה נקי בחיים .
אני לא רוצה מהזלן הזה יותר כלום לא שיעסיק אותי לא כסף ממנו אני רק רוצה לנקום בו.

מונולוג של זלמן
אני לא מבין את הלמך הזה.
מה קרה לו היום אז ניסיתי לצחוק קצת מה אין לו חוש הומור בסוף רציתי לתת לו הרבה כסף אבל הוא לא רצה בגללו כולם חושבים שאני רשע ונצלן אבל אני רק רציתי שיהיה לי טוב וגם לו כי אני רציתי להביא לו את הכסף.
אני פוחד לדבר איתו אחריי מה שקרה אולי הוא רוצה לנקום בי אני צריך להירגע אני חושב שהוא יבין אותי כי אחריי הכול הוא מכבד אותי אבל אני לא יודע למה הוא היתעצבן ככה בסך הכול רציתי להיות מקובל כמו שאומרים אבל הוא לא הבין אותי ועכשיו כולם אומרים שאני רע אני חייב לעשות עם זה משהו טוב אני צריך להירגע קצת ולחשוב מה לעשות עם כול הסיפור הזה.

המונולוגים של למך ושל זלמן - העבודה של קרן ברמן

המונולוג של למך:

כל פעם מחדש,כל בוקר רגיל בחיי אני מתעורר ומחכה לי לא מעט עבודה. אני סבל,אמנם זה ניראה כמקצוע לא מזהיר במיוחד , שלא ניתן להתפרנס ממנו כראוי,אך אני מסתפק במשכורתי.אינני מבקש הרבה שכר על עבודתי , אך בכל זאת לא חסרה לי עבודה,אני עושה את עבודתי בשקט , לא מתווכח עם מעסיקי ולא שואל המון שאלות.לעולם אבל לעולם לא הסתכסכתי עם מעסיקיי,חוץ מאותו מקרה עם זלמן התורכי,המעסיק הקבוע שלי. אני רגיל שצוחקים עליי ולועגים לי בשל מראי החיצוני,אך אני לא מייחס לזאת חשיבות רבה,אני לא עושה מזה עניין,אך הפעם זאת הייתה ממש הגזמה.לא מספיק שעבדתי בשביל זלמן בעבודת פרך, הוא גם צחק עליי?למרות שהוא ידע כמה העבודה הייתה קשה, זה שאני לא ניראה טוב,ואפשר להגיד דומה לקוף,לא אומר שאין לי רגשות!גם אני נעלב,כמו כל אחד.וזלמן עושה מהעבודה הקשה בדיחה, זה כבר ממש לא מקובל,אז החלטתי לנקום בו !המשימה שלי הייתה להעביר 3 חביות מצפת עד לבית הבד בעין זיתים , בלי ששום חבית תיפגע, ביצעתי את משימתי,ואכן החביות לא נפגמו , אך אז נתקלתי בזלמן ובפלחים שצחקו עליי. וזלמן רצה לתת לי פחות כסף משביקשתי ולא ביקשתי הרבה,2 בשלקים בלבד,ואז התעצבנתי עוד יותר,בקלות יכולתי להכות אותו,אך אני מכבד את מעסיקיי בכל מצב.ונקמתי על כך הייתה שהחזרתי את כל החביות חזרה לצפת , ושם פגשתי את אנשי צפת , סיפרתי להם את סיפורי,והם הגיבו בכעס הצדיקו אותי,וכעסו על זלמן.סוף,סוף,מישהו הבין אותי!וקיבלתי את הכבוד המגיע לי.סוף כל סוף אנשים באמת הקשיבו לי , בלי ללעוג לי או לצחוק עליי.
המונולוג של זלמן:

אני אוהב את העבודה שלי,אני לא עובד הרבה ומרוויח הרבה , מה יכול להיות טוב יותר מזה? יש לי המון עובדים,ואחד מהם זה למך,שלא חשבתי שאסתבך איתו כך.הכל התחיל מבידחה קטנה, וניגמר בסיפור רציני,אני בסך הכל לא בן אדם רע,רק רציתי להתבדח במקצת ולהתקבל בחברה,מה שלא מצליח לי בשנים האחרונות.מי שבאמת היה רוצה לדעת מה קרה היה צריך לראות את זה...למך הסבל , אחד מעובדיי,העביר בשבילי 3 חביות מצפת עד לבית הבד שלי בעין זיתים,והוא עשה את עבודתו כרגיל הכי טוב שיכול להיות,אך כשהוא יתקרב אליי ואל הפלחים בעין זיתים,פרצנו בצחוק גדול מאוד,זה היה משעשע ביותר,למך שהיה ניראה כמו אחת מהחביות כולו מזיע ומתגלגל עם החביות,ולא רק אני השתעשעתי ונהניתי גם הפלחים,אך זה לא היה בכוונה לפגוע,פשוט לא ניתן היה לשלוט על הצחוק אם רואים מראה שכזה, לאחר מכן,לא חשבתי שלמך ייפגע רציתי להשתעשע איתו עוד קצת,אז שאלתי אותו כמה הוא רוצה לקבל על עבודתו,הוא נקב סכום מפתיע , 2 בשלקים בלבד.אני רציתי לתת לו יותר,חשבתי לעצמי באותו רגע.לאחר מכן,רציתי לצחוק עוד קצת והחלטתי להתחכם עוד קצת ולכן אמרתי לו:ובשליק אחד לא תקבל? 2 בשלקים פרוטה לא פחות הוא השיב ובכך סיכם את דבריו,ואז אמר בכך סיימתי את דבריי,תיתן לי 2 בשלקים או ש... ציחקקתי לרגע והשבתי:ואם לא מה תעשה? אני אחזיר את החביות בחזרה לצפת ענה למך ברוב טיפשותו,אני והפלחים צחקנו בצחוק גדול,מדוע שבן אדם שפוי ירצה לעשות דבר שכזה?להתאמץ עוד יותר?לא האמנתי שהוא יעשה זאת,אך למרבה הפתעתי,למך באמת החזיר את החביות לצפת , ולא רק זה,אלא שהוא סיפר לאנשי צפת את המאורע,הם כמובן לא הבינו שזאת הייתה בדיחה ולא יותר,ובעצם התכוונתי לשלם ללמך יותר,כפול מהסכום שנקב,אנשי צפת כעסו עליי,ואת כבודי שם איבדתי סופית!השגתי את ההיפך ממה שרציתי. ועד היום למך רודף אותי בחלומותי,ואני כבר מתחרט שלא חשבתי פעמיים לפני שהתבדחתי בצורה כזו.

מונולוגים - רועי בוקובזה :-O

מונולוג - למך :

אוף עוד יום עבודה מעייף , אני לא יכול לסבול את העבודה הקשה הזאת כל יום מחדש אבל אני גם לא יכול להגיד שום דבר לזלמן המעסיק שלי בגלל הכבוד הרב שאני מרגיש אליו , אני הכי שונא את הקטעים שהוא עושה לי שהוא חושב שאני טיפש ומנסה לשחק איתי , כמו לדוגמא לפני כמה ימים הוא הוא נתן לי להעביר חביות מצפת לעין זיתים עבודה שלקחה 5 שעות רצופות ואני תכננתי לדרוש 2 בשקלים (כסף ) על העבודה הרבה אך ברגע שהגעתי למקום בו ישב זלמן התורכי והפאלחים הערביים הכל השתנה ראיתי אותו צוחק עליי ביחד עם הפאלחים הערביים והרגשתי לא טוב עם עצמי בכלל .....

מונולוג של זמלן :

אני כבר לא יודע מה לעשות , לפני כמה ימים אחרי שלמך חזר מן המשימה שנתתי לו , הוא ראה אותי ואת הפאלחים הערביים צוחקים עליו ולא היה לי מושג שהוא יקח את זה כזה קשה , זאת הייתה בסך הכל בדיחה. עכשיו כל המוניטין שבניתי לעצמי בצפת נהרס מכיוון שכולם חושבים שהמעשה הזה היה מעשה רשעות כלפי למך.

מונולוג



למך:
ואייי הזלמן הזה קורע אותי...
בא לי להדביק לו כאפה לפנים! לפנים אמרתי! אבל אני לא יעשה את זה...
אין לי את האומץ להגיד לו שהוא גורם לי לקרוע את הגוף והוא קמצן מעביד אותי ולמה?< סתם ככה איש מניאק... גם להינות ולטפח את עצמי אין לי זמן בגללו... אני מקווה שהוא יקבל את העונש שמגיע לו.... אנחנו נמצאים כרגע בזמנים קשים אני חייב כסף! ולמרות אחרי העבודה הקשה בגלל הזלמן הרשע הזה עשה לי! אני לא לקחתי את הכסף שיכול לפרנס את משפחתי למשך שנה :( וזה רק כדי להשפיל את זלמן ולהראות לו שאני עשיתי את זה רק בשבילי ולא בשבילו עשיתי את מעשה זה כדי להחזיר לו ולא כדי שהוא ישלם לי.... למזלי הוא קיבל את העונש שלו... מה שקרה בסוף (וחייכתי בסוף) הוא שהוא מת... אפחד לא יודע... אבל אני נעמדתי בכניסה לפתח החנות שלא והוא קיבל דום לב.. ואפחד לא יודע מה קרה ואיך הוא מת...


זלמן: בונה הלמך הזה לא יודע לצחוק... הוא בוכה על כל דבר... הוא כזה תמים וזה מגעיל אותי... ואז אני יוצא רע מכל הסיפור הזה , בגלל שהילד הזה לא יודע לצחוק?! סך הכל צחקתי קצת עם הפלמחים עליו , אז מה?! בגלל זה החלטתי להעביד אותו ולצחוק על חשבונו... עבודה קשה כזו אפחד לא עשה ולא יעשה, בעולם!! אמרתי לו להביא חביות מצפת ואחר כך כשהוא חזר הוא החליט להחזיר אותם בגלל שהוא החליט לקבל 2 בשיקלים ואני רציתי לשם לו רק 1 בשיקלים והוא התעצבן ואמר שהוא יקח הכל בחזרה ואני אמרתי לו "תחזיר" כשהוא החזיר לצפת את החביות (וזה היה קשה (:<) רציתי להביא לו סכום כסף גבוה והוא לא רצה בהחלטה שחביות נמצאות במקומם המקורי והוא לא עשה שום עבודה... דבר זה גרם לאנשים באזור לשנוא אותי... אני שונא את למך!

מונולוגים-ליזה.

למך:
עוד יום קשה עבר עליי אבל אני לא מתלונן.
הייתי רוצה קצת להירגע ולהינות מהחיים אבל אין לי עם מי,כולם דוחים אותי בגלל המראה החיצוני שלי,
אף פעם לא התייחסתי לזה ברצינות ,תמיד חשבתי שאנשים פשוט עד כדי כך רעים אבל עכשיו אני מבין עד כמה
אני מכוער.
בעיקר אחרי ששמעתי זאת מזלמן והפלחים,
אני הרגשתי כה נבוך,הוא חושב שאם אני מכוער אז זה אומר אומר שאני גם מוגבל שיכלית.
אני בחיים לא אשכח את הרגע בו הוא אמר לי:
"עבודה קשה,למך מה?".
"קשה",עניתי לו תוך כדי שעיניי הושפלו לכיוון הקרקע מרוב בושה.
"כמה שווה בעיניך עבודה זו?"שאל.
חשבתי זמן מה ועניתי.
"שני בשיקלים!פרוטה לא פחות."
הוא התחיל להתווכח איתי ולגרום לי להיראות טיפש.
אף פעם לא הרגשתי ככה...

זלמן:
אני ממש מצטער בנוגע ללמך, לא ניסית להשפילו זה רק ש...
אני מנסה לבנות את מעמדי בחברה הישראלית שנים ואני לא מצליח לבנות אותו.
אני מקווה שלמך יסלח לי רק ניסיתי לשעשע את עצמי, ואת הפלחים.
לא ניסיתי לעליבו.
המצפון שלי לא נקי ואני מרגיש חרדה רבה אני רק מקווה שהכל היה טוב.
אני יעשה הכל כדי שלמך יסלח לי .
כולם מתארים אותי כנצלן ורע אבל אני לא כזה .
למך היה הסבל היחיד שעבד אצלי ואני לא רוצה לעבד אותו....
אני מקווה שהכל יסתדר.

מונולוג - דוד וולודרסקי

זלמן

תקופה קשה עכשיוף. תקופה שלא רציתי להיות בה. הכול התחיל בכך, שביקשתי
מלמך סבלי קבועה, להעביר שלושה חביות מצפת לבית הבד. עבודה קשה מאוד
לסבל רגיל אך למך חזק מאוד. כאשר למך הגיע לבית הבד, אני והפלחים צחקנו
עליו משום שהוא נראה מאוד מצחיק ( מזיע, גדול, שעיר). זו הייתה עבודה
מאוד קשה ולכן החטלתי לשלם לו בהתאם, 20 בשיקלים. התייצבתי מולו, ושאלתי
אותו כמה הוא רוצה עבור העבודה ? "שני בשיקלים לא אחד פחות" כך הוא ענה.
אני התפלאתי לשמוע מחיר נמוך כמו זו, וזה עשה לי חשק להשתעשע איתו וזו היית
טעות מרה ! שאלתי "תמורת 1 וחצי לא תקבל? " למך התגלה כבעל חוש הומור לקוי
ולכך זאת רציני, וחזר עם החביות במעלה ההר לצפת. כאשר הוא חוזר לצפת, הוא
סיפר לאנשי צפת את סיפורו מנקודת מבטו והם סברו שהוא צודק ושאני רשע בכול
הסיפור. חזרתי לעיר וגיליתי שהם כבר רואים בי אדם רע ולא נותנים בי אמון,
וכתוצאה מכך עיבדתי את חבריי, שותפי לעבודה והכי חשוב בשבילי עסקי, וכל זה
מבדיחה אשר לא נקלטת טוב.

למך

יום עבודה מאוד קשה עבר עליי היום. זלמן מעסיקי הקבועה נתן לי עבודה קשה במיוחד
היום - להעביר שלושה חביות מצפת לבית הבד, משימה שדורשת כמה סבלים אך, אני הייתי
יחיד. כאשר כמעט הגיע לסיום ראיתי את זלמן והפלחים צוחקים עליי והתעבנתי נורא !
ניגשתי לזלמן והוא שאל כמה ארצה על העבודה ? עניתי "שני בשיקלים ולא אחד פחות !"
הוא עונה " באחד וחצי לא תסתפק ? "
אחרי ששמעתי את זה, כל כך התעצבנתי עליו ! שעניתי בכך שאני אחזיר את החביות בחזרה
לצפת, וכך עשיתי.

מונולוגים-בת גל פרחת [:

מונולוג של למך ( :
סוף סוף אני יכול לספר מה שקרה לי , יש לי הרבה דברים לספר . קודם כל כמו שאני מציג בכל מכתב את שמי וזהותי , שמי הוא למך אני נמוך יש לי כתפיים רחבות ורגלים וידיים ארוכות , אני חרוץ מאוד ולכן תמיד הייתה לי עבודה . אבל הפעם זלמן ( המעסיק שלי ) הגזים לגמרי . זלמן מעסיק אותי הרבה ואני לא מתלונן העיקר שיהיה פרנסה . הפעם הוא ביקש ממני לקחת שלוש חביות ריקות אל כפר והעבודה הזאת הייתה קשה מאוד כי הדרך הייתה תלולה , לעומת הקושי חשבתי על רעיון מוצלח להעביר את החביות ללא שום נזק , ורעיוני הצליח . אחרי 5 שעות של עבודה קשה אני חוזר לצפת ואני רואה את זלמן והפלחים צוחקים עלי , אני כעסתי מאוד כי אני עבדתי קשה ואין שום סיבה שיצחקו עליי . זלמן ניגש אלי ואמר לי כמה כסף אתה חושב שאתה צריך לקבל על עבודתך ? אני אמרתי לו " שני בשקילים , פרוטה לא פחות " , זלמן לא האמין שביקשתי כ"כ מעט , הוא בכלל תכנן לשלם לי 20 בשקילים ( כפול 10 ממה שביקשתי ) . זלמן רצה להמשיך להתבדח עלי ולכן שאל אותי אם אני יקבל בשקיל אחד ואמרתי לו שאם אני לא מקבל שתי בשקילים אני מחזיר את כל החביות . זלמן לא חשב שאני אומר זאת ברצינות והשיב "כרצונך , תחזיר את החביות " . אני החלטתי להחזיר את החביות , הדרך לכפר הייתה מאוד קשה כי זאת הייתה עלייה וכבר הייתי עייף ורעב . אנשי העיר ראו אותי סיפרתי להם והם השתתפו בצערי וכעסו מאוד על זלמן .לזלמן היו הרבה בעיות לב , ויום אחד באתי לחנות שלו נעמדתי בכניסה ולא זזתי זלמן כנראה חשב שאני רוצה לפגוע בו ומרוב בהלה ליבו הפסיק לפעום והוא מת .
מונולוג של זלמן ( :
אני כל כך לא מבין את למך , היום נתתי לו עבודה באמת קשה אני מודה אבל הוא הגזים . אני רק רציתי להתבדח איתו קצת אחרי שהוא עבד קשה . קצת חוש הומור לא יזיק .כשהוא חזר מעבודתו הקשה רציתי לצחוק איתו , והוא ישר בא עצבני . אני הייתי מוכן לתת לו כפול 10 ממה שהוא ביקש והוא לא רצה , אז התבדחתי על חסכנותו והוא איים עלי שהוא יחזיר את החביות לכפר . לא באמת חשבתי שהוא יעשה את זה . שמעתי שאנשי העיר כועסים עלי כי למך סיפר להם את המקרה . אני בטוח שהוא לא סיפר להם את הכול . אני מקווה שלמך ואנשי העיר יירגעו כדי שהעסקים שלי לא ינבלו . טוב יש לקוח בחנות אני יחזור אחרי זה .
בס"ד
העבודה של תהל פורת

עבודה בספרות - מונולוגים [:
למך:
איזה יום קשה !! בחיי ! זלמן החוצפן , הוא לא מתבייש?!
לאחר שעשיתי את העבודה הקשה הזו , הוא עוד צוחק עליי עם הפלחים!!!
זאת הייתה בושה גדולה , אך לא רציתי להחזירו כי אז היה מעמדי יורד והיה יכול להיות לי
פחות עבודה.
מעין זיתים לצפת בירידה הקשה הורדתי חבית חבית , בזהירות , בשביל שלא יפלו החביות .
וכשהגעתי זה הפרצופים שאני צריך לקבל? אין תודה? איפה הנימוס?
הרי זלמן יודע שסבלים אחרים היו לוקחים לו על העבודה הקשה הזאת פי 2 ממני!!!
התביישתי כל כך ...
מה הם חשבו שאני בן אדם ללא רגשות ? רציתי להראות להם שיש לי כבוד ושאני לא יתן שירמסו אותי ככה , לכן החזרתי את חביות בחזרה בעלייה לעין זיתים.
סיפרתי לאנשי צפת , הם היו המומים , אך בגלל שלא ידע להעריך אותי ואת כבודי אז מגיע לו
שכולם ידעו עד כמה הוא רשע.
זלמן:
למך כל כך תמים ... לא ידעתי שראשו לא יודע לצחוק ...
היום קרתה תקרית מצערת .. אני והפלחים ישבנו וצחקנו על תנועותיו של למך אך זה היה בצחוק.
חשבתי דהוא הבין את זה .. כנראה שלא. מבחינתי זו בדיחה שלא נקלטה נכון.
אחרי שלמך סיפר לאנשי צפת את התקרית, כולם חשבו עד כמה שאני אכזרי ...
אך בעצם, רציתי לשלם ללמך פי 2 ממה שסיכמנו.. ולאחר מכן שכולם ידעו, רציתי אפילו לשלם
לו שני נפוליונים אך הוא סירב! שני נפוליונים טבין ותקילין, מטבע שאפשר לפרנס בו משפחה במשך חודש ימים!! לא ידעתי את נפשי מרוב חרטה ובושה.

יאנה - מונולוגים

למך
יום ארוך וקשה עבר עליי. הייתי אמור ללכת למעסיקי הקבוע, זלמן, והלכתי , אבל זה לא נגמר בטוב.
לאחר העבודה הקשה , במקום לנוח ולקבל את משכורתי, קיבלתי סכין בגב.
כשהגעתי לעין זיתים, ראיתי את זלמן וחבריו הפלחים. הפלחים צחקו צחוק גדול, כפי שלא ראיתי מימיי. " גם זלמן התורכי צחק אותה שעה כאשר לא צחק מימיו."
הם כל כך פגעו בי, ורק בגלל המראה החיצוני שלי. זה לא הוגן שלמרות עבודתי הקשה, אני לא מקבלת תמורה רגשית על עבודתי ובמקום, צוחקים עליי ומשפילים אותי.
אני חייב לגרום להם להפסיק.
אני חייב לנקום.

זלמן
יום שהתחיל בטוב, אך נגמר ברע.
ביקשתי מלמך לקחת את החביות לעין זיתים והוא הסכים בשמחה.
לאחר שהוא לקח אותן, אני והפלאחים ראינו אותו ולא יכולנו שלא לצחוק. מראהו המגושם הצחיק אותי ואת הפלאחים עד דמעות ולא יכולנו להתאפק.
לא חשבתי שזה ייפגע בו כל כך אך מסתבר שטעיתי. אחרי שהוא ראה אותנו, ולאחר שיחה קצרה הוא החליט להחזיר את החביות לצפת. אני החלטתי לצחוק איתו, ולא להחשיב לזה חשיבות רבה , אבל זלמן מאוד נפגע, והפתעה חיכתה לי כשחזרתי לעיר.
נדמה היה שכל העיר הוסתה נגדי. שכולם שמעו מה קרה והחליטו לצדד בלמך.אני כל כך מצטער ומתחרט על זה עכשיו, וכשאני חושב על זה אני רואה שבעצם למך נקם בי, והוא הצליח.
למך:
איזה יום קשה, יום של עבודה...
לגלגל את החביות האלה זה לא דבר פשוט, ועוד בחום של ישראל!
ועוד זלמן הזה, כל היום מתבטל ועוד יש לו את החוצפה לצחוק עליי...

זלמן:
למך הזה, כמה שהוא תמים....
אפשר לעבוד עליו, אני לא ישלם לו וזהו...
אבל בעצם, אם לא אשלם לו-כולם יכעסו עליי.
אז עדיף שאשלם, אולי בעצם אשלם כפול, כדי להיראות נדיב וטוב בעיני אנשי צפת.
בכלל לא מבין למה למך נעלב? זו הרי היתה רק בדיחה.

מונולוגים - צליל :]

למך הסבל:
קוראים לי למך, ואנשי העיירה מכנים אותי למך הסבל.
אני עובד בזהירות רבה, ותמיד נזהר מאוד שלא לשבור שום דבר מהמשא שאני נושא.
אנשים רבים שוכרים אותי משום שאני דורש כמות מועטת יותר של כסף משאר הסבלים.
עבודה זהו שמי השני, אני מסור מאוד לעבודה ואף לא נוטה לרגע לא להיות מרוכז בזמן עבודתי. המראה שלי אינו קשור לאישיות שלי בכלל, אני נמוך קומה, ושעיר מאוד, ידיי ארוכות ורגליי קצרות, משום שאני תמיד רציני, מצחי מקומט באופן טבעי. רבים אומרים כי המראה שלי מראה עליי כי אני מגוחך, אך האנשים שמכירים אותי באמת יודעים - למך הסבל אדם מאוד נבון. אני אדם פשוט, שמוכן לעבוד המון עבור כל פרוטה ופרוטה, כמו ביום ההוא כשקרה הדבר שחשבתי שממש לא מתאים לאישיותי, עבדתי כהרגלי אצל זלמן המעסיק הקבוע שלי, עבודה קשה מאוד, לגלגל חביות מצפת לעין זיתים, ועבודה זאת גזלה המון זמן ומאמץ.. לאחר שהגעתי אל עין זיתים, ראיתי את זלמן ואת הפלחים שישבו שמה צוחקים על המראה שלי ופשוט כעסתי, משהו בתוכי נפגע ורצה להרוג מישהו באותו רגע (מה שמאוד לא מאפיין אותי כי אני רגיל שצוחקים עליי בעת עבודתי) בכל מקרה כעסי בער בי, ופשוט נקמתי בזלמן דרך מבטים רעים מאוד. אולי אני נראה אדם מוזר ולא רגיש, אך כשזה מגיע כשפוגעים בכבודי, היזהרו - בטוח שתהיה לי נקמה.

זלמן התורכי:
שמי הוא זלמן, ואני מעסיק המון את למך הסבל - הסבל הכי זול וטוב שיש בכל צפת.
אני אדם שתמיד שואף ליותר, אדם שאוהב לצחוק ואינני נצלן בכלל. אני מעריך כל אדם שעוזר לי ומשלם לו במחירים מלאים. יש לי סוד קטן שאינני מספר לאף אחד, יש לי לב חלש מאוד, אני גם זקן, ועדיין עובד כמו הצעירים. ברצוני לספר לכם מקרה שמאוד לא איפיין את אישיותי, ושאני מאוד מאוד מתחרט עליו.. יום אחד ביקשתי מלמך הסבל להעביר 3 חביות מצפת אל עין זיתים, אני יודע שעבודה זאת קשה מאוד וצריך המון סבלנות, זמן ומאמץ. הייתי עם הפלחים בעין זיתים צופים בבואו של למך עם החביות, ולמך היה דמוי קוף בעבודתו וזה היה כל כך מצחיק שלא התאפקנו ופרצנו בצחוק עליו. אינני יודע אם הוא היה רגיל לזה או שנעלב מזה..

נדב דהן-מונולוגים

למך:

וואי איזה יום קשה היה לי היום, זלמן התורכי הזה נתן לי עבודה קשה מאוד ולא רק שהוא נתן לי את העבודה הקשה הזאתי
להוריד חביות ממעלה צפת לעין הזיתים הנמוך,הוא והפלאחים האלה עוד העזו לצחוק עליי,מי הם שיצחקו עלי אולי אני לא מושלם מבחינה חיצונית אבל את העבודה אני יודע לעשות וכולם יודעים שלמך הוא מספר אחד בסבלות,יש לי רעיון!
זלמן התורגי אוהב במיוחד את דעת הזולת אם נוציא אותו רע בעיניהם הוא ייפגע וכך אני יחזיר לו באותו המטבע,אני אספר להם את המעשייה שקרתה וכך כולם ישנאו אותו זה מה שאני ייעשה.
אבל למרות הכל אולי אני לא ייעשה את זה אולי הוא לא התכוון וכמו שכולם מכירים את זלמן הוא רגיל לצחוק על אחרים בשביל מעמדו שלו,לא הפעם הוא הגזים הוא באמת פגע בי אז אני אפגע בו חזרה למרות הכבוד שלי אליו למרותך הכבוד שלי לעיסוק לא מגיע לו שום כבוד.....

זלמן:

יש לי הרגשה מוזרה כזאתי מין צביטה בלב אני מקווה שאני לא חולה כי אני צריך להיות במיטבי כדי לספר לכולם מה הלך היום בעין הזיתים,אך כל זמן שאני חושב על כך אני מרגיש את הצביטה הזאתי,טוב זה יעבור בעזרת השם.
אני מת לראות את תגובת אנשי צצפת כמה שהם יצחקו וכמה שהם יגביהו את מעמדי החברתי אני אהיה כוכב בצפת,ולא רק שאני אהיה כוכב במילא למך יסלח לי ולא רק זה גם המכירות יעלו והכסף יגדל ונרוויח הרבה יותר מפעם,אבל אולי אני אבקש בשקט סליחה מלמך ככה לפחות לנקות את המצפון שלי אף אדם אחר לא יידע ואני ייצא מורווח מכל העסק:
מעמדי יגבה
הכנסות יגדלו
ולמך יסלח לי
מה אפשר לבקש יותר מזה,אני באמת מקווה שהכל יסתדר כמתוכנן....

מונולוגים | יובל ריצקר .

מונולוג למך הסבל (:צבע טקסט
וואי איזה יום מתיש זה היה , אני לא יכול כבר ! :(
היום הזה היה יום אחד הקשים שעברו עליי אי פעם. זלמן ביקש ממני להעביר שלוש חביות ריקות אל עין זיתים זה היה כ"כ קשה והדרך הייתה ארוכה מאוד , הרגשתי שאני עומד להתעלף . לאחר שעות קשות במיוחד חזרתי לצפת והבחנתי בזלמן והפלאחים צוחקים עליי . זלמן לא יודעת להעריך אותי והוא לא מקבל אותי כמו שאני , אני מציית לו ומכבד אותו . אני לא מצליח להבין למה הוא מתייחס אלי בחוסר כבוד שכזה ! לאחר היום המתיש הזה ניגש זלמן וביקשתי ממני שיביא לי " שני שקילים, פרוטה לא פחות " זלמן לא האמין לי , וחשב שאני מתבדח , הוא תכנן לשלם לי כפול 10 ממה שביקשתי ( כ- 20 שקילים ) , אחרי זה התבדח וענה לי " באחד וחצי לא תסתפק ? " , כל כך כעסתי ולא ידעתי איך להגיב, החרתי את החביות . חזרתי לעין זיתים הייתי כ"כ מותש , צמא ורעב . למחרת ניגשתי לחנותו , הוא הסתכל עליי במין מבט מוזר ופשוט נפל על הרצפה לא הבנתי מה קרה , אני חושבת שאולי בגלל חרדה כלשהי שהייתה אצלו או רגשות אשם אני לא בטוח אבל הוא פשוט התעלף על הרצפה ומת .
מונולוג זלמן התורכי (:
אני ממש מרגיש אשם , אני צחקתי והעלבתי את למך על מנת להתקבל מבחינה חברתית , הרי כוונתי לא הייתה בכדי לגפוע בו , אני מודה על כך שלא הייתי בסדר והתנהגתי בחוצפה , לא הייתי רוצה שאחרים יתייחסו אלי בצורה שכזאת , אני כ"כ מבין אותו ואני מתחרט על מה שעשיתי אילו רק הייתה לי הזדמנות לחזור אחורה ולשנות הכל .
אני כ"כ מצטער !

המונולוגים - ארינה רוסיחין

המונולוג של למך :

יום קשה עבר עליי לא רק בחינה פיזית אלא גם נפשית. באתי לעבודתי בעין זיתים כדאי להעביר חביות לצפת, זו עבודה שלקחה לי 5 שעות עבודה ועוד עבודה קשה. להעביר חביות במורד ההר וגם למנוע מהם ליפול לתהום ולהישבר. כשהייתי כמעט בצפת ראיתי את הפלחים יושבים וצוחקים להם, מין הסתם הנחתי שזה עליי. כהגעתי לזלמן וביקשתי את שכרי הוא רצה לשלם לי פחות וצחק. אמרתי לו שאני לא מוכן לקבל פחות ממה שביקשתי אך הוא רק ירד במחיר והמשיך לצחוק עם הפלחים. מזלמן התורכי, אותו האיש שכיבדתי אותו כי הוא היה מעסיקי כמעט בקביעות לא הייתי מאמין שיעשה לי כזה דבר, לפגוע בי?! אני מודע למבנה גופי המוזר והמכוער ולזה שאני רפוי בשכלי אך אין זו סיבה לצחוק עליי. אני כל כך כועס אליו שאני רוצה לצעוק. הרי אני כיבדתי את האיש ולא ביקשתי שכר רב אך הוא העדיף לשלם לי פחות מין הרצוי וגם צחק עליי, אז אני שואל את עצמי ? איזה מין התנהגות זו ? סיפרתי את מה שקרה לי לאנשי צפת הטובים והם עמדו בצד שלי בסיפור. האנשים עכשיו כועסים עליו כמעט כמו שאני כועס, הנקמה שלי כבר הגיעה אך איני יודע איך היא תיגמר.

המונולוג של זלמן התורכי :

אני לא מבין. לא מבין מה עשיתי רע ? הרי רק צחקתי עם האיש, לא חשבתי שהוא ייקח את זה ברצינות. עכשיו אני בטוח שאני יאבד את פרנסתי בגללו, בגלל שהוא מספר דברים מנקודת מבט לא נכונה. היום התחיל כיום רווחי רגיל והוא התדרדר לזה שאני עלול לאבד את כל מה שעבדתי עליו שנים, כל הכסף שהרווחתי מהעולים וכל זה כי למך לא מבין בדיחות. תכננתי לתת לאיש יותר ממה שביקש הרבה יותר! והוא ביקש קצת לכן התפלאתי, וניסיתי לצחוק איתו. אולי אני יוכל לדבר עם הפלחים כדאי שיתנו לי גב לגבי עניין זה. חוץ מזה שלמך שונא אותי, עכשיו גם אנשי צפת אותי. אני זר במקום הזה ורציתי לעלות את מעמדי החברתי אך במקום זה הוא רק הלך והדרדר. ידעתי שלא הייתי צריך לקרוא לעצמי "זלמן התורכי" הרי ישר מבינים שאני שונה ומעדיפים דעה של מישהו יהודי מאשר מישהו תורכי, אך זו לא סיבה מספיק טוב. הוא בטח עכשיו יושב לו ומתכנן איזה נקמה נגדי להרוס אותי ואת שמי. כנראה שאני אצטרך לעזוב את צפת ולהתמקם במקום חדש אולי אפילו אחזור בחזרה לתורכיה, משפחתי תשמח לראותי שוב, רק אני מקווה לעשות את זה לפני שאאבד את כל מה ששייך לי.