יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

חן גובזמן - מונולוגים

למך:

קם בבוקר ומצפה לעוד יום עבודה קשה , ארוך ומתיש. אך, אני לא מתייאש . אני קם ברוח טובה לבצע את עבודתי המפרחת. היום זלמן התורכי פגע בכבודי אחרי כול העבודה הקשה שאני, לבדי עשיתי, עבודה שאפילו 3 סבלים לא יכולים לעשותה - גלגלתי את החביות במורד ההר במשך 5 שעות של לכלוך , זעה וסבלנות. ולאחר מכן כשהבאתי אותן אל הפלחים , הם צחקו. ואני בטיפשותי לא הבנתי מדוע .
זלמן , מעסיקי , ניגש אליי והבעתו הייתה אדומה מרוב צחוק ושלי מרוב זעם שבקע ממעמקי נשמתי.
"כמה כסף חושב שעליו לשלם לך, למך ידידי, עבור העבודה שעשית?"
חשבתי , ורציתי לבקש מזלמן קצת יותר בגלל שזו הייתה עבודה הכי קשה, לטעמי, משאר העבודות שעשיתי. לכן חישבתי בחישוב פשוט ואולי קצת מוגזם:

"שני בשליקים, פרוטה לא פחות"
ראיתי את זלמן מחוויר - כול פניו שהיו אדומים לפני דקות אחדות הפכו בין רגע ללבנים כסיד. נבהלתי וחשבתי שאולי אני הגזמתי. לאחר ענה לי: "ואתה לא תסכים לקבל רק בשליק אחד?"
כעסתי , ולקחתי את עלבונו עד למעמקיי נשמתי .

זלמן:

כשראיתי אותו עומד מול הדלת נבהלתי, ליבי הלם כמו שמעולם לא הלם . מבטו היה חד כסכין והרגשתי שאני הולך למות. הכול התחיל מבדיחה מגוחכת שאפילו למך הטיפש לא היה מסוגל להבינה. ספר החשבונות שהיה בידי היה ריק והיה רק צד מלא אחד - החובות. בעקבות כעסו של למך, למך גלגל חזרה את החביות . אינני מבין את תגובתו הקיצונית , אלמלא הייתי עוצר אותו ומסביר לו את בדיחתי. אך מאוחר מידי . במשך דרכו של למך הוא סיפר לאנשי צפת את סיפורו מנקודת תצפיתו והם היו בעד למך הטיפש שכעסו היה לחינם. כיום אני בקושי מרוויח ואני מרושש, ויש לי אישה ושלושה ילדים להאכיל ולפרנס. ולסוף, ליבי דם.

טל מזור

למך הסבל:
למך הסבל הוא סבל דיי גדול מבחינת ממדיו רוב גופו שעיר פניו לא נאות ומראהו החיצוני מעורר
ציחקוק קטן הסיפור מיצידו של למך- יום אחד קרה זלמן התורכי ללמך הסבל בכדאי לעשות עבודת העברה מראש ההר למטה העבודה הזאת לא הייתה קלה בכלל ולכן זלמן הציע ללמך 20 מטבעות למך המסכן עבד קשה מאד עד שהצליח להעביר את כל החביות במורד ההר בסופה של העבודה למך רואה את זלמן התורכי והפלאחים צוחקיפ על מראהו ועל היתנהגותו למך המסכן נעלב ומתעצבן ואומר לזלמן שהוא רוצה על העבודה רק 2 מטבעות זלמן מתחיל לצחוק שוב ואומר ללמך אם הוא מוכן לקחת רק במטבע וחצי אז למך מתעצבן ומחליט לנקום ומעלה את החביות שוב במעלה ההר עבודה שפי 2 קשה יותר ובסוף העלייה כל אנשי צפת שומעים את הסיפור הנורא .
זלמן התורכי:
זלמן התורכי הוא איש עסקים נודע בצפת והוא מוכר בתור תחמן העובד על גבם של אחרים הסיפור מתחיל ככה: יום אחד קרה זלמן התורכי ללמך הסבל בכדאי לעשות עבודת העברה מראש ההר למטה העבודה הזאת לא הייתה קלה בכלל ולכן זלמן הציע ללמך 20 מטבעות למך המסכן עבד קשה מאד עד שהצליח להעביר את כל החביות במורד ההר בסופה של העבודה כאשר ראו הפלאחים את למך המכוער והמזיע הם התחילו ליצחוק ובישביל שלא יעלבו זלמן התחיל לצחוק גם למך ראה את המקרה והתעצבן על זלמן וביקש על העבודה הקשה רק 2 מטבעות במקום 20 המטבעות שהובטחו לו זלמן התורכי התחיל לצחוק והציע בצחוק ללמך אם הוא יעשה את העבודה תמורת מטבע וחצי למך התעצבן והלך ולאחר מיכן זלמן הלך אל הפלאחים וסיפר להם על המיקרה כולם צחקו לאחר כמה שעות הוא ראה את כל אנשי צפת כועסים עליו.