יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

המונולוגים - ארינה רוסיחין

המונולוג של למך :

יום קשה עבר עליי לא רק בחינה פיזית אלא גם נפשית. באתי לעבודתי בעין זיתים כדאי להעביר חביות לצפת, זו עבודה שלקחה לי 5 שעות עבודה ועוד עבודה קשה. להעביר חביות במורד ההר וגם למנוע מהם ליפול לתהום ולהישבר. כשהייתי כמעט בצפת ראיתי את הפלחים יושבים וצוחקים להם, מין הסתם הנחתי שזה עליי. כהגעתי לזלמן וביקשתי את שכרי הוא רצה לשלם לי פחות וצחק. אמרתי לו שאני לא מוכן לקבל פחות ממה שביקשתי אך הוא רק ירד במחיר והמשיך לצחוק עם הפלחים. מזלמן התורכי, אותו האיש שכיבדתי אותו כי הוא היה מעסיקי כמעט בקביעות לא הייתי מאמין שיעשה לי כזה דבר, לפגוע בי?! אני מודע למבנה גופי המוזר והמכוער ולזה שאני רפוי בשכלי אך אין זו סיבה לצחוק עליי. אני כל כך כועס אליו שאני רוצה לצעוק. הרי אני כיבדתי את האיש ולא ביקשתי שכר רב אך הוא העדיף לשלם לי פחות מין הרצוי וגם צחק עליי, אז אני שואל את עצמי ? איזה מין התנהגות זו ? סיפרתי את מה שקרה לי לאנשי צפת הטובים והם עמדו בצד שלי בסיפור. האנשים עכשיו כועסים עליו כמעט כמו שאני כועס, הנקמה שלי כבר הגיעה אך איני יודע איך היא תיגמר.

המונולוג של זלמן התורכי :

אני לא מבין. לא מבין מה עשיתי רע ? הרי רק צחקתי עם האיש, לא חשבתי שהוא ייקח את זה ברצינות. עכשיו אני בטוח שאני יאבד את פרנסתי בגללו, בגלל שהוא מספר דברים מנקודת מבט לא נכונה. היום התחיל כיום רווחי רגיל והוא התדרדר לזה שאני עלול לאבד את כל מה שעבדתי עליו שנים, כל הכסף שהרווחתי מהעולים וכל זה כי למך לא מבין בדיחות. תכננתי לתת לאיש יותר ממה שביקש הרבה יותר! והוא ביקש קצת לכן התפלאתי, וניסיתי לצחוק איתו. אולי אני יוכל לדבר עם הפלחים כדאי שיתנו לי גב לגבי עניין זה. חוץ מזה שלמך שונא אותי, עכשיו גם אנשי צפת אותי. אני זר במקום הזה ורציתי לעלות את מעמדי החברתי אך במקום זה הוא רק הלך והדרדר. ידעתי שלא הייתי צריך לקרוא לעצמי "זלמן התורכי" הרי ישר מבינים שאני שונה ומעדיפים דעה של מישהו יהודי מאשר מישהו תורכי, אך זו לא סיבה מספיק טוב. הוא בטח עכשיו יושב לו ומתכנן איזה נקמה נגדי להרוס אותי ואת שמי. כנראה שאני אצטרך לעזוב את צפת ולהתמקם במקום חדש אולי אפילו אחזור בחזרה לתורכיה, משפחתי תשמח לראותי שוב, רק אני מקווה לעשות את זה לפני שאאבד את כל מה ששייך לי.