יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

בס"ד
העבודה של תהל פורת

עבודה בספרות - מונולוגים [:
למך:
איזה יום קשה !! בחיי ! זלמן החוצפן , הוא לא מתבייש?!
לאחר שעשיתי את העבודה הקשה הזו , הוא עוד צוחק עליי עם הפלחים!!!
זאת הייתה בושה גדולה , אך לא רציתי להחזירו כי אז היה מעמדי יורד והיה יכול להיות לי
פחות עבודה.
מעין זיתים לצפת בירידה הקשה הורדתי חבית חבית , בזהירות , בשביל שלא יפלו החביות .
וכשהגעתי זה הפרצופים שאני צריך לקבל? אין תודה? איפה הנימוס?
הרי זלמן יודע שסבלים אחרים היו לוקחים לו על העבודה הקשה הזאת פי 2 ממני!!!
התביישתי כל כך ...
מה הם חשבו שאני בן אדם ללא רגשות ? רציתי להראות להם שיש לי כבוד ושאני לא יתן שירמסו אותי ככה , לכן החזרתי את חביות בחזרה בעלייה לעין זיתים.
סיפרתי לאנשי צפת , הם היו המומים , אך בגלל שלא ידע להעריך אותי ואת כבודי אז מגיע לו
שכולם ידעו עד כמה הוא רשע.
זלמן:
למך כל כך תמים ... לא ידעתי שראשו לא יודע לצחוק ...
היום קרתה תקרית מצערת .. אני והפלחים ישבנו וצחקנו על תנועותיו של למך אך זה היה בצחוק.
חשבתי דהוא הבין את זה .. כנראה שלא. מבחינתי זו בדיחה שלא נקלטה נכון.
אחרי שלמך סיפר לאנשי צפת את התקרית, כולם חשבו עד כמה שאני אכזרי ...
אך בעצם, רציתי לשלם ללמך פי 2 ממה שסיכמנו.. ולאחר מכן שכולם ידעו, רציתי אפילו לשלם
לו שני נפוליונים אך הוא סירב! שני נפוליונים טבין ותקילין, מטבע שאפשר לפרנס בו משפחה במשך חודש ימים!! לא ידעתי את נפשי מרוב חרטה ובושה.