יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

המונולוגים של למך ושל זלמן - העבודה של קרן ברמן

המונולוג של למך:

כל פעם מחדש,כל בוקר רגיל בחיי אני מתעורר ומחכה לי לא מעט עבודה. אני סבל,אמנם זה ניראה כמקצוע לא מזהיר במיוחד , שלא ניתן להתפרנס ממנו כראוי,אך אני מסתפק במשכורתי.אינני מבקש הרבה שכר על עבודתי , אך בכל זאת לא חסרה לי עבודה,אני עושה את עבודתי בשקט , לא מתווכח עם מעסיקי ולא שואל המון שאלות.לעולם אבל לעולם לא הסתכסכתי עם מעסיקיי,חוץ מאותו מקרה עם זלמן התורכי,המעסיק הקבוע שלי. אני רגיל שצוחקים עליי ולועגים לי בשל מראי החיצוני,אך אני לא מייחס לזאת חשיבות רבה,אני לא עושה מזה עניין,אך הפעם זאת הייתה ממש הגזמה.לא מספיק שעבדתי בשביל זלמן בעבודת פרך, הוא גם צחק עליי?למרות שהוא ידע כמה העבודה הייתה קשה, זה שאני לא ניראה טוב,ואפשר להגיד דומה לקוף,לא אומר שאין לי רגשות!גם אני נעלב,כמו כל אחד.וזלמן עושה מהעבודה הקשה בדיחה, זה כבר ממש לא מקובל,אז החלטתי לנקום בו !המשימה שלי הייתה להעביר 3 חביות מצפת עד לבית הבד בעין זיתים , בלי ששום חבית תיפגע, ביצעתי את משימתי,ואכן החביות לא נפגמו , אך אז נתקלתי בזלמן ובפלחים שצחקו עליי. וזלמן רצה לתת לי פחות כסף משביקשתי ולא ביקשתי הרבה,2 בשלקים בלבד,ואז התעצבנתי עוד יותר,בקלות יכולתי להכות אותו,אך אני מכבד את מעסיקיי בכל מצב.ונקמתי על כך הייתה שהחזרתי את כל החביות חזרה לצפת , ושם פגשתי את אנשי צפת , סיפרתי להם את סיפורי,והם הגיבו בכעס הצדיקו אותי,וכעסו על זלמן.סוף,סוף,מישהו הבין אותי!וקיבלתי את הכבוד המגיע לי.סוף כל סוף אנשים באמת הקשיבו לי , בלי ללעוג לי או לצחוק עליי.
המונולוג של זלמן:

אני אוהב את העבודה שלי,אני לא עובד הרבה ומרוויח הרבה , מה יכול להיות טוב יותר מזה? יש לי המון עובדים,ואחד מהם זה למך,שלא חשבתי שאסתבך איתו כך.הכל התחיל מבידחה קטנה, וניגמר בסיפור רציני,אני בסך הכל לא בן אדם רע,רק רציתי להתבדח במקצת ולהתקבל בחברה,מה שלא מצליח לי בשנים האחרונות.מי שבאמת היה רוצה לדעת מה קרה היה צריך לראות את זה...למך הסבל , אחד מעובדיי,העביר בשבילי 3 חביות מצפת עד לבית הבד שלי בעין זיתים,והוא עשה את עבודתו כרגיל הכי טוב שיכול להיות,אך כשהוא יתקרב אליי ואל הפלחים בעין זיתים,פרצנו בצחוק גדול מאוד,זה היה משעשע ביותר,למך שהיה ניראה כמו אחת מהחביות כולו מזיע ומתגלגל עם החביות,ולא רק אני השתעשעתי ונהניתי גם הפלחים,אך זה לא היה בכוונה לפגוע,פשוט לא ניתן היה לשלוט על הצחוק אם רואים מראה שכזה, לאחר מכן,לא חשבתי שלמך ייפגע רציתי להשתעשע איתו עוד קצת,אז שאלתי אותו כמה הוא רוצה לקבל על עבודתו,הוא נקב סכום מפתיע , 2 בשלקים בלבד.אני רציתי לתת לו יותר,חשבתי לעצמי באותו רגע.לאחר מכן,רציתי לצחוק עוד קצת והחלטתי להתחכם עוד קצת ולכן אמרתי לו:ובשליק אחד לא תקבל? 2 בשלקים פרוטה לא פחות הוא השיב ובכך סיכם את דבריו,ואז אמר בכך סיימתי את דבריי,תיתן לי 2 בשלקים או ש... ציחקקתי לרגע והשבתי:ואם לא מה תעשה? אני אחזיר את החביות בחזרה לצפת ענה למך ברוב טיפשותו,אני והפלחים צחקנו בצחוק גדול,מדוע שבן אדם שפוי ירצה לעשות דבר שכזה?להתאמץ עוד יותר?לא האמנתי שהוא יעשה זאת,אך למרבה הפתעתי,למך באמת החזיר את החביות לצפת , ולא רק זה,אלא שהוא סיפר לאנשי צפת את המאורע,הם כמובן לא הבינו שזאת הייתה בדיחה ולא יותר,ובעצם התכוונתי לשלם ללמך יותר,כפול מהסכום שנקב,אנשי צפת כעסו עליי,ואת כבודי שם איבדתי סופית!השגתי את ההיפך ממה שרציתי. ועד היום למך רודף אותי בחלומותי,ואני כבר מתחרט שלא חשבתי פעמיים לפני שהתבדחתי בצורה כזו.