יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

מונולוגים: ג'ני קונדרשיחין : )

המונולוג של למך:

עוד פעם צחקו על תנועותי המגושמות. כבר התרגלתי לזה שאני זה שתמיד צוחקים עליו. אבל הפעם זה עבר כל גבול!
זלמן התורכי, ביקש ממני לסחוב שלוש חביות לעין זיתים. וכך עשיתי. ללכת במורד ההר ולדאוג שאף חבית לא תתגלגל אל התהום הייתה משימה מאוד קשה, במיוחד בחום הישראלי. אך עמדתי בה.
כאשר הגעתי לעין זיתים שמעתי את קול צחוקם של הפלאחים ושל זלמן התורכי.
בהתחלה התעלמתי, ורק נדרתי בליבי שהפעם אבקש תשלום גבוה יותר. אולי אפילו שני שליקים. אבל אז זלמן התורכי אמר שהוא מוכן לשלם לי שליק אחד. רק שליק אחד! בשנייה הזאת נדלק לי הפיוז. אמרתי לו שאם הוא לא מתכוון לשלם לי שני שליקים אחזיר את החביות אל צפת.
כמובן זלמן חשב שאני מתלוצץ וצחק עלי. אבל אני לא התלוצצתי ומיד התחלתי לגלגל את החביות חזרה אל צפת.
העלייה הייתה פי כמה יותר קשה מהירידה והיא לקחה גם יותר זמן. ההליכה בחום במעלה ההר וסחיבת משקל לא קטן, הייתה סיוט. בדרך החלטתי שהפעם לא אשתוק. הפעם כל צפת תשמע איך זלמן התעלל בי!

המונולוג של זלמן:

למך? למך עומד בפתח דלתי?
אלוהים אדירים, הוא הולך להרוג אותי.
אולי אם אנסה להסביר לו את נקודת מבטי על אותה תקרית הוא יבין ויסלח? נקווה שכן.
איך ברגע שפתחתי את פי, התחלתי להרגיש מחנק וליבי התחיל להאיט את קצב פעמותיו.
ואני, כל מה שאני חושב, הוא סליחה.