יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

מונולוגים-בת גל פרחת [:

מונולוג של למך ( :
סוף סוף אני יכול לספר מה שקרה לי , יש לי הרבה דברים לספר . קודם כל כמו שאני מציג בכל מכתב את שמי וזהותי , שמי הוא למך אני נמוך יש לי כתפיים רחבות ורגלים וידיים ארוכות , אני חרוץ מאוד ולכן תמיד הייתה לי עבודה . אבל הפעם זלמן ( המעסיק שלי ) הגזים לגמרי . זלמן מעסיק אותי הרבה ואני לא מתלונן העיקר שיהיה פרנסה . הפעם הוא ביקש ממני לקחת שלוש חביות ריקות אל כפר והעבודה הזאת הייתה קשה מאוד כי הדרך הייתה תלולה , לעומת הקושי חשבתי על רעיון מוצלח להעביר את החביות ללא שום נזק , ורעיוני הצליח . אחרי 5 שעות של עבודה קשה אני חוזר לצפת ואני רואה את זלמן והפלחים צוחקים עלי , אני כעסתי מאוד כי אני עבדתי קשה ואין שום סיבה שיצחקו עליי . זלמן ניגש אלי ואמר לי כמה כסף אתה חושב שאתה צריך לקבל על עבודתך ? אני אמרתי לו " שני בשקילים , פרוטה לא פחות " , זלמן לא האמין שביקשתי כ"כ מעט , הוא בכלל תכנן לשלם לי 20 בשקילים ( כפול 10 ממה שביקשתי ) . זלמן רצה להמשיך להתבדח עלי ולכן שאל אותי אם אני יקבל בשקיל אחד ואמרתי לו שאם אני לא מקבל שתי בשקילים אני מחזיר את כל החביות . זלמן לא חשב שאני אומר זאת ברצינות והשיב "כרצונך , תחזיר את החביות " . אני החלטתי להחזיר את החביות , הדרך לכפר הייתה מאוד קשה כי זאת הייתה עלייה וכבר הייתי עייף ורעב . אנשי העיר ראו אותי סיפרתי להם והם השתתפו בצערי וכעסו מאוד על זלמן .לזלמן היו הרבה בעיות לב , ויום אחד באתי לחנות שלו נעמדתי בכניסה ולא זזתי זלמן כנראה חשב שאני רוצה לפגוע בו ומרוב בהלה ליבו הפסיק לפעום והוא מת .
מונולוג של זלמן ( :
אני כל כך לא מבין את למך , היום נתתי לו עבודה באמת קשה אני מודה אבל הוא הגזים . אני רק רציתי להתבדח איתו קצת אחרי שהוא עבד קשה . קצת חוש הומור לא יזיק .כשהוא חזר מעבודתו הקשה רציתי לצחוק איתו , והוא ישר בא עצבני . אני הייתי מוכן לתת לו כפול 10 ממה שהוא ביקש והוא לא רצה , אז התבדחתי על חסכנותו והוא איים עלי שהוא יחזיר את החביות לכפר . לא באמת חשבתי שהוא יעשה את זה . שמעתי שאנשי העיר כועסים עלי כי למך סיפר להם את המקרה . אני בטוח שהוא לא סיפר להם את הכול . אני מקווה שלמך ואנשי העיר יירגעו כדי שהעסקים שלי לא ינבלו . טוב יש לקוח בחנות אני יחזור אחרי זה .