יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

מונולוגים | יובל ריצקר .

מונולוג למך הסבל (:צבע טקסט
וואי איזה יום מתיש זה היה , אני לא יכול כבר ! :(
היום הזה היה יום אחד הקשים שעברו עליי אי פעם. זלמן ביקש ממני להעביר שלוש חביות ריקות אל עין זיתים זה היה כ"כ קשה והדרך הייתה ארוכה מאוד , הרגשתי שאני עומד להתעלף . לאחר שעות קשות במיוחד חזרתי לצפת והבחנתי בזלמן והפלאחים צוחקים עליי . זלמן לא יודעת להעריך אותי והוא לא מקבל אותי כמו שאני , אני מציית לו ומכבד אותו . אני לא מצליח להבין למה הוא מתייחס אלי בחוסר כבוד שכזה ! לאחר היום המתיש הזה ניגש זלמן וביקשתי ממני שיביא לי " שני שקילים, פרוטה לא פחות " זלמן לא האמין לי , וחשב שאני מתבדח , הוא תכנן לשלם לי כפול 10 ממה שביקשתי ( כ- 20 שקילים ) , אחרי זה התבדח וענה לי " באחד וחצי לא תסתפק ? " , כל כך כעסתי ולא ידעתי איך להגיב, החרתי את החביות . חזרתי לעין זיתים הייתי כ"כ מותש , צמא ורעב . למחרת ניגשתי לחנותו , הוא הסתכל עליי במין מבט מוזר ופשוט נפל על הרצפה לא הבנתי מה קרה , אני חושבת שאולי בגלל חרדה כלשהי שהייתה אצלו או רגשות אשם אני לא בטוח אבל הוא פשוט התעלף על הרצפה ומת .
מונולוג זלמן התורכי (:
אני ממש מרגיש אשם , אני צחקתי והעלבתי את למך על מנת להתקבל מבחינה חברתית , הרי כוונתי לא הייתה בכדי לגפוע בו , אני מודה על כך שלא הייתי בסדר והתנהגתי בחוצפה , לא הייתי רוצה שאחרים יתייחסו אלי בצורה שכזאת , אני כ"כ מבין אותו ואני מתחרט על מה שעשיתי אילו רק הייתה לי הזדמנות לחזור אחורה ולשנות הכל .
אני כ"כ מצטער !