יום שני, 9 בנובמבר 2009

המונולוגים של למך וזלמן\משני גל

למך:
אני לא מבין את האנשים, מדוע עושים את מה שעושים. הם תמיד חושבים שהכל זה המראה החיצוני של האנשים, ושאין להם רגשות, ויותר נכון הם חושבים שלי אין רגשות בגלל איך שאני נראה.
מה שקרה עם זלמן התורכי הוציא אותי מדעתי. הוא צחק עליי מול כולם, גרם לי להרגיש נידח ומושפל, רציתי לנקום בו על אכזריותו וחשבתי כך: אם הוא כל כך מכובד אני אהפוך אותו לאיש שאף אחד לא יאהב אותו בגלל מה שעשה, אז הלכתי לספר זאת לאנשי צפת והם, לשמחתי הרבה, הבינו אותי ולא אהבו את זלמן התורכי שצחק עליי, בטח איך שאני נראה, הכי נפגעתי ממנו, ולמדתי לא להתייחס לאנשים רבים אחרים שעושים זאת, אבל מאוד נפגעתי מהמעסיק שלי שתמיד כיבדתי.

זלמן התורכי:
לא חשבתי שלמך ייקח את זה כל כך קשה, הרי רק צחקתי, ולא התכוונתי לפגוע בו. ואפילו רציתי לשלם לו שכר שהיה מספיק לו לחודשיים, משום שעשה את הדרך פעמיים, בסוף הכל היה בדיחה שלא הייתה אמורה לפגוע. אני מקווה שאני ולמך נבהיר את הדברים, כי אני לא רוצה להיות איתו בריב שלא התכוונתי להתחיל אותו, משום שהוא הכי חרוץ, ועוזר ודואג לבצע את עבודתו בצורה טובה. אני מקווה לראות אותו שוב.